בואו נדבר על גילוי, סתרה ומה שביניהם... חדוות הגילוי מופיעה בשנייה שאנו מגיחים לעולם. תינוק לומד כי כל פעולה, אפילו הקטנה ביותר גוררת עימה תגובה, בכך ובכל פעם מחדש, מעורר הוא את הרצון הטבעי הטבוע באדם, הנקראת בלשון הקבלה רצון לקבל דהיינו, לקבל למען עצמו בלבד. אותו רצון מלווה את האדם במהלך חייו והוא בעל חשיבות רבה בעיצוב אישיותו ונקרא גם טבע ראשון . בגיל הנעורים מתחיל האדם לגלות חלקים חדשים בפנימיותו ובאישיותו, גילויים אלא מגיעים בדרך כלל דרך סביבה חברתית. בתקופה זו מתחיל תהליך של בירור פנימי, המביא אותו לחקירה, השוואתיות ובדיקת גבולות, כל זאת על מנת לגבש את זהותו ולמצוא את מקומו בבית ובחברה. לעיתים מה שיקרין כלפי חוץ שונה לגמרי מפנימיותו, שונה ממה שהיה רוצה להיות, דבר זה מיצר בנפשו קונפליקטים רבים הבאים לידי ביטוי בשלל צורות של התנהגויות. בבגרותו האדם כבר יודע כיצד להסתיר את חלקים שאינו אוהב בעצמו, אך לרוב ההסתרות לא נותנות לאדם מנוח, הן גורמות לו לחרדה, מניעות חברתיות, קשיים בתקשורת ותחושת בדידות גם כאשר הוא מוקף בחברה. נאמר בספרי מקובלים כי ישנם שני מצבים השורים על האדם והבריאה הסתר פנים וגילוי פנים. הסתר פנים מצב שבו שרוי האדם בקשיים וייסורים ואין הוא מצליח להבין למה לא הולך לו, בעוד שכל השאר מצליחים, מרווחים ונהנים. אפילו שתופס את עצמו מוצלח ביותר, אינו מבין מדוע אינו מצליח, מדוע תפילותיו אינן נענות, מרגיש אומלל ונמצא מאשים את כל העולם. ויש גם מי שחושב שהכל זה מלמעלה וקורא לזה גורל או מזל ומתוך כך מחזיק הוא באמונה קלוקלת שאינו יכול לעשות דבר בכדי לשנות את מצבו ואת המציאות הנגלית לפניו. בשעה שנמצא האדם במצבים הנ"ל נסתר ממנו הכוח המניע את הבריאה כולה, נסתרים הסיבות לעיכובים או לחוסר ההצלחה, נסתרת הדרך לשינוי. האדם הוא חלק מהטבע וכפוף הוא לכוחות הטבע. מי מפעיל את הטבע? מי עומד מאחורי כל הבריאה הזאת ? גילוי פנים כאשר אדם עובד על מידותיו ומתחבר עם הכלל, כנאמר "מאהבת הבריאות לאהבת השם" מורם "מסך" המאפשר לו לראות את מה שהיה נסתר ממנו עד רגע זה. האדם חש את אור הבורא, הכוח המניע את הבריאה כולה. נמצא שבשעה זו האדם זוכה ל גילוי פנים ושורה עליו שלווה ושמחה, כי אין שמחה גדולה כהתרת הספקות (הרמת מסך). למעשה כל עבודתו הרוחנית של האדם היא לצורך הגילויים שמפתחים אותו. רק אז יכול הוא באמת להכיר את עצמו (את פנימיותו) להשתחרר מההסתרות (שליוו אותו) וליצור חיבור אמיתי עם הזולת, ומתוך כך, לזכות ולהכיר את הרגשת הנתינה וההשפעה, הנקראת גם טבע שני ו נגלה בפניו כוח עצום הנקרא בפי מקובלים סוד הערבות ההדדית . בספר דברים פרק ל' נאמר "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב (גילוי) וְאֶת הַמָּווֶת וְאֶת הָרָע (הסתרה)...ובחרת בחיים" רק כאשר מתעורר בנו הרצון לגילוי אנו למעשה בוחרים בחיים. הכל גלוי הוקמה במיוחד לתקופה הזאת שבה הכל שרוי בהסתרת פנים, כאוס ובלבול, במטרה לעזור לאדם לגלות את הנסתר ממנו ע"י הדרכה והענקת כלים שיאפשרו לו לעשות שינוי ממשי בחייו ובסביבתו.
כבר בראשית הבריאה ניתנה חשיבות עליונה למושג שכולנו אוהבים לדבר עליו, לחשוב עליו ולקיים אותו - זוגיות כאשר הבורא ברא את האדם מיד הוסיף וברא לו "עזר כנגדו" "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם ." (בראשית א כז) בסיפור בריאת העולם והאדם ניתן לראות שהתורה מקדישה פסוקים רבים לנושא הזיווג (חיבור) בין איש לאישה " לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ " (בראשית ב יח) " וַיִּבֶן השם אֱלֹקִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם, לְאִשָּׁה " (בראשית ב כב) מראשית הבריאה חי האדם בצוותא וזאת למען תוכל האנושות להתפתח ולהתקיים. ע"י הפריה הדדית, גשמית ורוחנית, המקנים לו ערכים של נתינה, דאגה לזולת והשפעה טובה לסביבתו, מתפתח האדם וממלא את חייו באהבה והרמוניה, תקשורת וחברות. זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם זאת על מנת שיהיה לו "עזר כנגדו" "עזר כנגדו" – ראשית על האדם להבין שכל דבר העומד להתגלות לו בחייו בא לעזרתו, לאחר מכן יוכל להבין היטב את הכוונה במילה "נגדו". המילה נגד נרמזה כבר במעמד קבלת התורה על הר סיני, שנאמר "ויעמדו שם כנגד ההר, כאיש אחד ובלב אחד" נגד = מול. כאדם העומד מול מראה ורואה בה את עצמו (חוקיות המראה) כך גם בנוגע לזוגיות, כאשר כל אחד מבני הזוג הינו המראה של השני ובכך משלימים אחד את השני ופועלים תיקון בלבבות עד כדי " איש אחד בלב אחד ". בלשון הקבלה " פלג גופא " = חצי גוף (תבנית רוחנית) דהיינו שכל אחד שלעצמו נקרא חצי גוף וביחד, זכר ונקבה, נקראים גוף שלם. במסכת סוטה (יז',א) בגמרא, נאמר :" איש ואישה זכו שכינה בניהם, לא זכו אש אוכלתן " מה הכוונה במילה "זכו"? במה בדיוק הזוג אמור לזכות על מנת שתשרה בניהם השכינה ? יתרה מכך מי היא ומה היא "השכינה" ? " זכו " - זכיה שהיא זכות הנובעת מהזדככות, טיהור ותיקון הנפש. כאשר בני הזוג עובדים יחד על התכונות הפנימיות, דהיינו, בירור בין טוב לרע, בין רצון לקבל (למען עצמו) ובין הרצון להשפיע (למען האחר) כאשר ביניהם שורה הכבוד והאהבה, נפעלת בנפשם הזדככות המובילה לחיבור הרמוני עד לכדי.. " כאיש אחד בלב אחד " - " זכו " " שכינה " מלשון - שוכן (דר), אור הבורא הזך והמופשט, שוכן ומאיר בהם והם זוכים להתנהל ביניהם ובין שאר חלקי הבריאה, בהרמוניה מוחלטת. ויש גם שלא זכו...ואומר עליהם הפסוק " אש אוכלתן " דהיינו, כאשר נעדר אורו של הבורא מנפשו (מחייו) של האדם, נעדרת ממנו הראיה הברורה והיכולת לעבוד בצוותא. האותיות י' ו ה' מסמלות את שמו של הבורא. כאשר מוציאים את האות י' מן המילה א י ש ומוציאים את ה ה' מן המילה אש ה, אנו נשארים עם המילה אש, אש מלחכת ביניהם, כעסים עולים, התקשורת קלוקלת והם הולכים ומתרחקים זה מזו.... לסיכום : " לא טוב היות האדם לבדו " עיקר עבודתו של האדם מתרחשת בתוך המערכת הזוגית, בעזרתה הוא מתפתח, גדל ומשתנה ובעזרתה הוא מביא לעולם תולדות ולכן קיימת חשיבות רבה לטפח ולשמר את המערכת הזוגית ואת התא המשפחתי.
נאמר שגידול ילדים מתחיל שנים רבות עוד בטרם הפכנו להיות הורים בעצמנו .. מכלול הדברים שעברנו וחווינו בימי חיינו הפכו אותנו למי שאנחנו כיום ומתוך כך התבססו בנו אמונות, מחשבות, רצונות ודפוסים שסיגלנו לעצמנו גם בנושא גידול ילדים, כמה פעמים אמרנו לעצמנו שלא נפעל כמו ההורים שלנו ומצאנו את עצמנו מתנהגים בדיוק כמותם, לטוב ולפחות טוב איך קורה שלקראת הדבר המשמעותי ביותר בחיינו (ילדים, בית ומשפחה) אין אנו עוברים תהליך הכנה והכשרה ? הורים מלשון מורים = הוראה-חינוך. ההורה הינו מורה דרך בעבור ילדיו ונדרש הוא לשמש דוגמא אישית, כמו שנאמר "נאה דורש נאה מקיים". בכדי להיות הורים - מחנכים, נדרשת עבודת צוות בין בני הזוג. כאשר בני הזוג לא מדברים על הדברים מבעוד מועד, מגיע הרגע שבו מתגלים פערים בתפיסה ההורית ומתוך הפערים הללו עולים ומתגלים חילוקי דעות באופן גידול וחינוך הילדים, דבר שיוצר מתחים ולחצים רבים בין בני הזוג ומשפיע ישירות על כל בני הבית. בכדי ליצור שפה משותפת המונעת פערים בחינוך בתוך התא המשפחתי, נדרש ברור של אותן אמונות, פחדים ותפיסת מציאות שונה של כל אחד מהצדדים. כאשר הקונפליקט בין בני הזוג מתמשך, האפשרות לגשר על הפערים הולכת ומתרחקת . לכן ישנה חשיבות עוד בטרם ניגשים לחינוך הילדים, ליצור בין בני הזוג שפה חדשה, שפת חינוך, שפה אשר תגשר על פני כל התפיסות השונות ותגבש קו אחיד והרמוני מול הילדים. כאשר כל אחד מבני הזוג מקיים את תפקידו מעצים ומגבה את השני. ילדים שגדלים בסביבה רצופת קונפליקטים מושכים לתוך חייהם קונפליקטים רבים, חוסר ביטחון, קשיים בהתפתחות הרגשית ובעיות תקשורתיות בין אישיות העלולים להוביל למצבי קיצון ונזקים בלתי הפיכים בנפשם. ילדים שגדלים בבית שבו ההורים אוהבים ומכבדים זה את זו, מתקשרים ביניהם בהרמוניה, שמים במרכז את חשיבות מערכות היחסים ומחזקים את הקשרים הבין משפחתיים, הם אלה שיוכלו להקנות לילדיהם את הכלים הטובים והראויים ביותר לחיים בריאים, הכל מתחיל מהבית. אם גם אתם חווים קשיים בנושא גידול הילדים וזקוקים לסיוע, תמיכה או מפגש שיעשה לכם סדר בכל הנושא הנכם מוזמנים ללחוץ על הקישור הבא
מערכת יחסים זוגית היא אחד מעמודי התווך החשובים בחיי האדם אך גם מהמורכבות ביותר. כאשר נוצרים סכסוכים ומחלוקות בין בני זוג הם עשויים להשפיע עמוקות על כל תחומי חיים ועלולים חלילה להביא לפירוק הקשר, במצב כזה גישור המבוסס על עקרונות חוכמת הקבלה מציע מענה ייחודי ומשמעותי. קונפליקטים /סכסוכים בין בני זוג - ההשלכות ואתגרים פגיעה רגשית ואובדן אמון - סכסוך בין בני זוג פוגע לעיתים קרובות באמון ובתחושת הביטחון בקשר. תחושות של כעס, עלבון או בגידה - עשויות להוביל להתרחקות רגשית ולתחושת ניכור. תקשורת בעייתית - במצבי סכסוך התקשורת הזוגית עלולה להפוך להרסנית – האשמות, שתיקה רועמת או התעלמות מהבעיות. תופעות אלו מעצימות את המתחים ומקשות על פתרון הסכסוך. השפעה על המשפחה והסביבה - המתח הזוגי חודר גם למעגלים רחבים יותר - ילדים, משפחה מורחבת, חברים וכד'. הדבר משפיע גם על רווחת הילדים, הביטחון והיציבות הנפשית שלהם ושלכם. השלכות כלכליות ומשפטיות מריבות מתמשכות עשויים להוביל לפירוק הבית, חלוקת רכוש מורכבת, ויכוחים על מזונות ואף להליכים משפטיים ארוכים ומכבידים. הגישה הקבלית לפתרון סכסוכים הקבלה כחכמה רוחנית יהודית, מציעה מבט עמוק על מערכות יחסים בין בני זוג. היא רואה בנישואין מסע רוחני משותף שבו כל צד נדרש לקחת אחריות על תיקון אישי, רגשי ונשמתי. גישור בראי הקבלה מוביל את בני הזוג להידברות ולשיתוף פעולה, אחריות אישית ותיקון עצמי. בתהליך הגישור הדגש מושם על הבנת התרומה האישית של כל צד לסכסוך תוך לקיחת אחריות על השינויים הנדרשים. חיזוק עקרון הנתינה עקרון הנתינה ללא תנאי הוא יסוד חשוב בקבלה. במקום להתמקד במה שמגיע לכל צד בני הזוג לומדים כיצד להתמקד בנתינה הדדית שמחזקת את הקשר. אהבה בין בני זוג אינה רק רגש אלא כוח הדורש טיפוח. הגישור עוזר לזהות מחדש את הבסיס לאהבה ולכבוד הדדי גם במצבי משבר. הקבלה רואה במערכת היחסים הזוגית שליחות שנועדה לקדם את הצמיחה הרוחנית של שני הצדדים. סכסוך/מחלוקת/ריב מהווים שלב בדרך לצמיחה, התקרבות והתפתחות אישית וזוגית כאחד. איך נראה גישור בראי הקבלה בפועל? גישור בראי הקבלה משלב תהליכים רוחניים ומעשיים. הקשבה מונחית יצירת מרחב בטוח שבו בני הזוג יכולים להביע את תחושותיהם ולשמוע זה את זו בצורה כנה ומחברת. בניית תקשורת חדשה עבודה על פיתוח שפה חיובית ומקרבת שמקדמת הבנה ושיתוף פעולה. גישור בראי הקבלה מספק הזדמנות ייחודית לבני זוג להתבונן דרך עדשה רחבה יותר ולהבין את שורש ה"דברים" ועל מה דברים "יושבים" בכך יוכלו לעבוד על תיקון עצמי מתוך ראייה רחבה על מסע החיים המשותף. גישה זו מתאימה במיוחד לזוגות שמוכנים להתאמץ כדי לשפר את הקשר.
בעולם שבו אנשים נפרדים עוד לפני שהכירו זה את זו באמת ובתים מתפרקים עוד לפני שיצמיחו שורשים, גישור בראי הקבלה מציע שפה חדשה, דרך חדשה, נקודת הסתכלות אחרת. שני כוחות מנוגדים וגשר אחד ביניהם חכמת הקבלה מלמדת אותנו על שני כוחות מהותיים שפועלים באדם ובעולם כולו: הרצון לקבל - המבקש למלא את עצמי והרצון להשפיע - המבקש להעניק ולהתחבר לאחר. החיים הם תנועה מתמדת בין שני הקטבים האלה והיכולת שלנו לגשר ביניהם היא המפתח לאיזון, לצמיחה ולשלום. "כל העולם כולו גשר צר מאוד " ר' נחמן מברסלב זהו תהליך שמתקיים לא רק בין אדם למקום אלא גם בין אדם לחברו ובין אדם לעצמו. האדם הוא "עולם קטן" וכל שנגלה בחוץ מתחיל מבפנים. מהו גישור בראי הקבלה? זהו תהליך מקצועי, עמוק וייחודי ליצירת חיבור, שלום ותיקון. גישה שמביטה על הקונפליקט לא כבעיה אלא כהזמנה לגילוי ולריפוי. בגישור הקבלי נפתחת דרך חדשה לתקשורת מבוססת על הקשבה, כנות ואמון. בתהליך: • אנו מזהים את הדפוסים שמנהלים אותנו • מגלים את השורשים הרגשיים של הפערים • משנים תודעה ופותחים דרך חדשה • בונים שיח שאינו נשען על שליטה אלא על אמת, לב פתוח ונכונות להבין גישור שהוא גשר בין רצונות בין הרצון לתת לבין הרצון לקבל נבנה הגשר הפנימי והבינאישי. גישור בראי הקבלה אינו מציע ויתור אלא חיבור. לא טשטוש זהויות אלא בירור עומק של הרצון האמיתי והצורך האותנטי. זהו שיח שמוביל לגילוי: מה אני באמת מבקש? מה יחזיר את האמון, את השותפות, את השלווה? “ שניים שהם אחד ” אינה סיסמה, אלא מציאות אפשרית כששני הצדדים מביטים פנימה בלב פתוח. למי מתאים גישור בראי הקבלה? לכל אדם המבקש לבנות גשר של חיבור בינו לבין עצמו ובינו לבין זולתו. גישור בראי הקבלה פוגש אנשים ברגעים משמעותיים בחיים ומציע מרחב בטוח, עמוק ומרפא ליצירת בהירות, הקשבה ותנועה קדימה: לזוגות -הרוצים לשוחח ממקום של אמת, ללמוד לתקשר גם מול אתגרים, ולחדש את הברית שביניהם. למשפחות - המבקשות לרפא מתחים, לשוב ולהתאחד מתוך חמלה, הקשבה ואהבה. לבני זוג לפני נישואין - הרוצים לבנות יחד חזון זוגי יציב ובריא עוד לפני שמופיעים האתגרים. לשותפים עסקיים - שמבקשים לתקן פערים מתוך תודעת שותפות וצמיחה. ליחידים בתהליך אישי - הרוצים לדייק את מהותם, לבחון לעומק את דרכם וליצור בהירות במסע חייהם. לזוגות בתהליך פרידה או גירושין - המבקשים להיפרד בדרך של כבוד, אחריות ותודעת ריפוי, לטובת הילדים, לטובת העתיד ולטובת חיים טובים יותר. כל אחד זקוק לגשר. לגילוי. להדרכה. לדוגמה: הליך של גישור טרום נישואין - בתהליך כזה בונים יחד חזון זוגי משותף, לומדים לשוחח על נושאים רגישים כמו חינוך ילדים, התנהלות כלכלית, חלוקת אחריות וכד' מתוך הקשבה וביטחון. זהו מסע שמכין את הלב והנפש לחיים של שותפות מתוך בהירות. דוגמה נוספת: פרידה מתוך כבוד - גם כשהדרך מתפצלת, ניתן לסיים את הקשר מתוך רגישות, תקשורת בריאה ודאגה לשלום הילדים. תוך שמירה על כבוד הדדי, בניית ערוץ תקשורת עתידי וליווי רגשי היכן שנדרש. גילוי החיסרון הוא ראשית התיקון הקבלה מלמדת אותנו כאשר משהו מתערער, זו לא סופה של הדרך אלא תחילתה של צמיחה. הכאב מאיר לנו את מה שזקוק לריפוי. כשאנחנו מביטים פנימה, באומץ ובאהבה, אנחנו יכולים להוליד מתוכנו מציאות חדשה ושלמה יותר. גישור בראי הקבלה הינה רק שיטה זו דרך חיים. זו גישה שמאמינה בשינוי. שמגלה בכל קונפליקט פוטנציאל לבריאה מחודשת. שמובילה אנשים, גם בעיצומו של כאב, להפוך לשותפים לחיים מתוך בחירה. גישור בראי הקבלה, זה לא עוד גישור זה ריפוי, זו הקשבה, הדרכה וליווי וזאת השליחות שלנו.
